ישמח משה
עוד יתבאר שופטים ושוטרים תתן לך וכו' לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק (דברים טז יח), אחר כך נאמר (דברים טז כ) צדק צדק תרדוף. והוא נראה כשפת יתר אמרו צדק צדק תרדוף, והוא דהרי כבר נאמר ושפטו את העם משפט צדק. והנה דרשו רז"ל (סנהדרין דף ז':) צדק צדק, צדק הדין בלבך, ואחר כך תתכוהו. והדרשה תדרוש, ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע. והנה עיין בספר אוהל דוד במסכת סוכה דף כ"א (כ"ז ע"ב) שם בר' אליעזר דאמר אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד שופט, עיין שם בספר הנ"ל מ"ש בשם ר' הירש באלחוב ז"ל, ובשם הגאון הצדיק מהר"א אבד"ק פראנקפורט דמיין, ומ"ש שם בפסוק (שמואל א' יח יד) ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו, עיין שם. והנה ידוע דצדק יתפרש לפעמים על הצדקה, כמו עשיתי משפט וצדק וכו' (תהלים קיט קכא), שפירשו על פי שפירשו רז"ל (סנהדרין ו' ע"ב) בפסוק (שמואל ב' ח טו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה וכו', וכן צדק ומשפט מכון כסאך (תהלים פט טו), יתפרש לפי פשוטו על כסא של דין וכסא של צדקה. והנה אשר ירצה להיות שופט, ודאי צריך להיות על פי התורה, אך אינו מוכרח שיעסוק בצדקה ובמגמילות חסדים. ועל פי זה מבואר התכת הפסוקים הנ"ל שופטים ושוטרים תתן לך וכו' לשבטיך, שטחיית הפסוק משמע שכל שבט ושבט יעמדו בית דין ושופטים ושפטו את העם משפט צדק, ושמא תאמר איך יתכן שישפטו משפט צדק, הא לא יוכלו לכוין להלכה דלא אשכחן צורבא מרבנו דמורי וכו' (יומא כ"ו.). לזה אמר צדק צדק תרדוף שיעסקו בצדקה, דהא בתורה ודאי יעסקו אלו שהם רוצים לשפוט בד"ת תוה"ק, אם כן מצורף לזה יעסקו גם כן בצדקה, אז ישפטו צדק כנ"ל, והוא נכון בס"ד.
ישמח משה
ונחזור ליישב המשנה בסוף פאה, ונקדים דכתב הרמב"ן בשער הגמול וכן הגאון מהר"י ביערות דבש, כי בעולם הזה אין עונש רק התעוררות, והנה נמשיל משל בגנב אחד שהוליכהו לתליה, ואמר אחד שרצונו היה לידע מה בדעתו, ושמע זה הגנב וכו' לגמור המשל. והכי נמי אין העשיר יודע ומבין דחקות העני, ואינו מבין כמה חטא בזה שנוטל מן הצדקה ומגרע לעני זה. והנה אם יש באפשרות לתקן איזה חטא, אז בעל החסד ממציא לו שיבא לידי תיקון שיוכל לתקן אם ירצה לתקן בבחירתו, ומידי דמחוסר תיקון, מכל מקום מגלגל שיכיר בחטאו שמא יתחרט וגם כן טוב לו. והנה זה הגוזל לעני, תיקונו לפרנס לעניים והבן זה, וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל וגוזל לעניים בזה, והוא אינו מבין מהות החטא כלל, כי חושב כי מכל עני אני נוטל מעט מעט, ואצלי הוא סך מסויים, לזה מסבב בעל החסד שיצטרך לבריות, ואז יודע לדוחקן של עניים ויכיר בחטא הקדום, ואולי יתן לב לשוב וטוב לו, ותשובתו היא שעכשיו צריך ליטול ולא יטול גם כן מדה כנגד מדה ומחזיר גזלו לעניים בזה. ונמצא הוא עושה משפט, והקב"ה מחשבו לתשובה ברוב רחמיו ומקבל שכר על זה. ונמצא נצמח לו טובה מרשעתו הקדום, כי הזדון נעשה לו כזכות. והיינו וכל מי שצריך ליטול וכו' והיינו וא"ו העיטוף, ולכך אמר עד שיפרנס אחרים משלו, כי מקודם גם כן פרנס אחרים רק שלא משלו והבן זה, ונמצא עושה משפט וצדקה. ולכך ברישא לא אמר מן הזקנה, כי אינו ממתין ית' לעת זקנתו כדי שיוכל לתקן כמות הזמן שגזלן יחזיר להן, ואחר כך יזכה עוד למעלת העושר ולהיות צדקתו עומדת לעד. אבל בזה נאמר מן הזקנה, כי אף אם יתארך זמן הגזל וזמן העוני, מכל מקום אינו מת מן הזקנה וכו', והיינו באם משים אל לבו ועושה התשובה דלזה יש בחירה, והבן כי נכון הוא מאד. ועליו הכתוב אומר וכו', על פי מ"ש במגילת איכה (ג לה) להטות משפט גבר, כי גבר היא מדריגה פחותה, ברוך הגבר היינו שפל ורשע שחזר למוטב ומשום זה הוא ברוך, ומפרש האיך נצמח ברכה על ידי זה, לזה אמר אשר אחר כך יבטח על ידי זה שיענש ויכיר בחטאו ויבטח בהשי"ת, ויהיה השכר והיה ה' מבטחו (ירמיה י"ז ז'), והבן כי הוא נפלא בס"ד. ומיושב הכפל, וגם מה שאמר גבר לשון גנאי, ויבטח לשון עתיד. ועל זה אמר וכן דיין שדן דין אמת לאמיתו גם כן עושה משפט וצדקה, כאמרם סנהדרין (דף וא"ו (ו') ע"ב) ויהי דוד עושה משפט וצדקה (שמואל ב' ח טו), משפט לזה וצדקה לזה שהוציא גזילה מתחת ידו, ואם כן הוא דוקא באמת לאמיתו, והבן כי נכון הוא. וגמר אומר וכל מי שאינו לא חיגר וכו', נקדים הירושלמי שהביאו הר"ש והרע"ב עיין שם, ולפרש אינו מת מן הזקנה, דאף שיתארך, מכל מקום אינו מת עד שיהיה כאחד מהם ויכיר בחסרונם ובדוחקן, ויכיר בחטאו שגזלן ואולי יתחרט וטוב לו, אבל בזה יוכל להיות שימתינו לו עד הזקנה, דהא לא יוכל לתקן רק שיתחרט, דהא תיקונו הוא שלא יטול אף שיצטרך, וכשבא לידי מדה זו אז אסור לו שלא יטול, כיון שאי אפשר לאלו (להפרנס) [להתפרנס] זולת זה, דהא זה היא חשיבותן לענין הצדקה, ואם כן אסור לו שלא ירצה ליטול, כמו שכתבו הר"ש והרע"ב בשם הירושלמי, והבן זה כי נכון מאד. ולזה שאומר זה שעושה עצמו עור נעשה עור, מסמיך זה שדומה לו שדיין שלוקח ועושה עצמו בזדון עיורין השכל, נעשה אחר כך באמת עיור השכל, לכך אמר וכל דיין שנוטל שחד ומטה את הדין, דעיורין השכל אינו רק בכהאי גוונא, ועיניו כהות היינו עיני השכל כמ"ש בזרע יצחק, ולכך מייתי הקרא יעור עיני חכמים, ומתורץ הכל על נכון בס"ד.